דפדפן TOR – מה זה, איך הוא עובד, ואיך הוא קשור לשימוש ב-VPN?

TOR הוא כלי מצוין לגלישה בטוחה ופרטית באינטרנט. ההתקנה פשוטה ואנחנו ממליצים מאוד להשתמש בו בשילוב עם VPN. יש ניואנסים מסוימים של TOR שכדאי לכם להכיר, ואמצעי זהירות שיש לנקוט בהם בעת השימוש בו. שתף

אם אתם תוהים מה זה TOR – ואם אתם כאן, יש סיכוי גבוה שאתם אכן תוהים – הגעתם למקום הנכון. TOR הם ראשי תיבות של "נתב הבצל" (The Onion Router), ונסביר את משמעות השם הזה עוד מעט. הדבר הראשון שצריך לדעת הוא ש-TOR הוא עוד דרך להסתיר את העקבות האינטרנטיות שלכם, אבל שונה לחלוטין מ-VPN. אפשר להשתמש בהם ביחד, עוד נושא שנעסוק בו.

TOR פותח במקור על ידי חיל הים של ארה"ב במטרה להגן על התקשורת של הממשל האמריקאי בזמן מבצעים מודיעיניים. כיום זה ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לחקור ולפתח כלי פרטיות ברשת. בקצרה, רשת TOR מסתירה את הזהות שלכם על ידי ניתוב תעבורת הרשת שלכם דרך שרתי TOR שונים, שהם למעשה מחשבים של אנשים אחרים.

TOR הוא שער גישה לרשת העמוקה, או לרשת האפלה, הרשת שלמעשה מהווה את חלק הארי של האינטרנט. האנלוגיה המקובלת לתיאור מה שניתן לחפש באמצעות מנועי חיפוש רגילים בהשוואה למה שנמצא ברשת העמוקה היא קצהו של קרחון; חלקו של הקרחון שנמצא מתחת לפני השטח הוא הרשת העמוקה. אלה יכולים להיות אתרי אינטרנט שבטעות לא נרשמו לאף מנוע חיפוש, או כאלה שבכוונת תחילה לא נרשמו מסיבה כזו או אחרת, כפי שהיה המקרה של Silk Road, השוק המקוון לסחר בסמים שנסגר לפני מספר שנים, אליו לא היה ניתן לגשת דרך דפדפני אינטרנט רגילים כמו גוגל.

TOR פופולרי מאוד גם בקרב עיתונאים, בנוסף לפעילים שחיים או עובדים בתוך מדינות עם מגבלות אינטרנט. TOR מאפשר לעקוף את הצנזורה הזאת. הוא שימושי גם לחושפי שחיתויות כמו אדוארד סנודן, ששחרר מידע דרך TOR.

 

איך TOR עובד?

על מנת להשתמש ב-TOR, עליכם להוריד ולהתקין את דפדפן TOR, שמחליף את כרום, פיירפוקס או כל דפדפן אחר שמשמש אתכם בדרך כלל. כל מה שתעשו על הדפדפן הזה יהיה בטוח מהעיניים הפולשות של ממשלות, האקרים, מודעות גוגל ומפרסמים אחרים. המידע שלכם מאוגד לפקטות מוצפנות לפני שהוא נכנס לרשת TOR. לאחר מכן TOR מוריד חלק מהמעטפת של הפקטה הזאת, שכולל מידע כמו מקור, נפח, יעד וזמן, פרטים שכולם יכולים ללמד על זהות השולח. אחר כך TOR מצפין את שאר המידע, מה שחיבור אינטרנט רגיל לא יכול לעשות. לבסוף המידע המוצפן נשלח דרך רבים מהשרתים (הנקראים מערכים) באקראי, וכל אחד מהם מפענח ואז מצפין מחדש מידע שמספיק בדיוק כדי לדעת מאיפה הוא מגיע ומה היעד הבא שלו. שכבות הכתובת המוצפנות, המשמשות כדי להפוך פקטות מידע שנשלחות דרך רשת TOR לאנונימיות, הן כמו בצל, ומכאן השם. התרשים מטה הוא הסבר טוב (על אף שהוא מופשט מאוד) של אופן הפעולה של TOR.

 

מה הם החסרונות?

החיסרון הגדול ביותר של TOR, וזה שמבחינים בו מיד, הוא הביצועים. העובדה שהמידע עובר דרך מערכים רבים הופך את הרשת לאיטית מאוד, בייחוד כשמדובר באודיו או וידאו. חשוב גם לדעת ששימוש ב-TOR לא הופך אתכם לחסינים ב-100%. למעשה, רבים מאמינים ש-TOR ניתן לפריצה בקלות יחסית, מאחר שצמתי יציאה (המערך האחרון לפני שהמידע מגיע ליעדו) יכולים לראות את תעבורת המידע שלכם אם האתר שאליו אתם ניגשים לא משתמש בהצפנת SSL (חפשו את התחילית HTTPS במקום HTTP). בנוסף, סוכנויות ממשלתיות יכולות לראות אם אתם משתמשים ב-TOR, אז אפילו אם הן לא יכולות לראות מה אתם עושים, זו נורה אדומה מבחינתם.
 

שימוש ב-TOR עם VPN

ניתן להשתמש ב-TOR בשילוב עם VPN, למרות שמערכת היחסים מעט מורכבת: אפשר להשתמש ב-TOR דרך VPN או ב-VPN דרך TOR, ויש הבדל גדול בין שתי התצורות. לא נעבור על כל פרט קטן, אבל נסביר כמה מההבדלים. אבל לפני שנעשה זאת, כדאי שתדעו שלא משנה באיזו צורה תחברו אותם, זה יפחית את הביצועים שלכם באופן משמעותי, מאחר שגם TOR וגם VPN מאטים את מהירות האינטרנט והשילוב של השניים גורם לתופעה הזאת לבלוט עוד יותר.

בתצורת TOR דרך VPN, מערכת היחסים היא המחשב שלכם > TOR < VPN > אינטרנט. היתרון הראשון של התצורה הזאת הוא שספקית האינטרנט שלכם לא תדע שאתם משתמשים ב-TOR, למרות שהיא עדיין תוכל לדעת שאתם משתמשים ב-VPN. בנוסף, צומת הכניסה של TOR לא יראה את כתובת ה-IP שלכם, וזו שכבה מוספת טובה של אבטחה. החיסרון של המבנה הזה הוא שה-VPN יודע את כתובת ה-IP האמיתית שלכם ואין לכם הגנה מצמתי יציאה זדוניות של TOR. יש ספקיות VPN (כמו NordVPN, Privatoria ו-TorVPN) שמציעות תצורת TOR דרך VPN. זה טוב, אבל לא מתקרב לאבטחה שבשימוש בדפדפן TOR, עליו הצפנת TOR מתבצעת מקצה לקצה.

בתצורת VPN דרך TOR, מערכת היחסים היא המחשב שלכם > VPN < TOR < VPN > אינטרנט. המבנה הזה, למרות שהוא מאובטח יותר, דורש שתגדירו את ה-VPN לעבודה עם TOR, ואנחנו מכירים רק 2 שירותים שתומכים בזה, AirVPN ו-BolehVPN. היתרונות לתצורה הזאת רבים מספור. קודם כל, לספקית ה-VPN אין דרך לדעת את כתובת ה-IP האמיתית שלכם, אלא רואה את ה-IP של צומת היציאה של TOR. אם הרחקתם לכת עד כדי כך, כדאי שתשלמו בביטקוין על דפדפן TOR, מפני שכך ספקית ה-VPN באמת לא תוכל לזהות אתכם, אפילו אם היא שומרת נתוני שימוש. היתרון הבא הוא הגנה מצמתי יציאה זדוניות של TOR, הודות לכך שהמידע שלכם מוצפן על ידי ה-VPN. כערך מוסף, ניתן גם לעקוף כך כל חסימה (צנזורה) על צמתי יציאה של TOR, שעדיין תקפות בתצורת TOR דרך VPN.

ידוע שהשיטה השנייה לחיבור VPN יחד עם TOR יותר בטוחה באופן משמעותי, ומספקת אנונימיות כמעט מושלמת. אם אתם לא רוצים להשקיע את המאמץ כדי להריץ VPN דרך TOR, תמיד תוכלו להריץ TOR דרך VPN על ידי הפעלה פשוטה של דפדפן TOR אחרי שהפעלתם את חיבור ה-VPN שלכם.

 

איך משתמשים ב-TOR

הדבר הראשון שעליכם לעשות כדי להתחיל להשתמש ב-TOR הוא להוריד את דפדפן TOR, שהוא למעשה גרסה של פיירפוקס עם כמה שינויים. מכאן תוכלו לנקוט במשנה זהירות ולבצע אימות לחתימת החבילה – זה צעד שנועד לוודא שכל מי שיש לו יריב שעשוי לתת לו גרסה זדונית, מקבל את הגרסה התקינה.

השלב הבא הוא התקנת דפדפן TOR. הוא לא מותקן כמו תוכנה רגילה, מאחר שהוא משתמש אוטומטית בשולחן העבודה שלכם כיעד ההתקנה. הסיבה לכך היא שדפדפן TOR הוא תוכנה ניידת שלא מטמיעה את עצמה בתוך וינדוס כפי שעושות תוכנות רגילות, מה שאומר שאפשר להפעיל את הדפדפן מכל אמצעי אחסון, כמו כונן USB. אם ברצונכם לשנות את מיקום ההתקנה, לחצו על סייר ובחרו מיקום משם. מכאן תהליך ההתקנה זהה לכל תהליך התקנה אחר.

אחרי שהדפדפן הותקן, התיקייה שנקראת דפדפן TOR תיווצר במקום שהגדרתם בתור יעד ההתקנה. בתוכה תמצאו את הפעל דפדפן TOR. לחצו עליו ותינתן לכם אפשרות להתחבר ישירות לרשת TOR, או להגדיר קודם הגדרות פרוקסי. לרוב המשתמשים האפשרות לחיבור ישיר תספיק. אם אתם משתמשים בתצורת VPN דרך TOR או בפרוקסי, או שאתם מתחברים דרך רשת מנוטרת, מצונזרת או מוגבלת בדרך כלשהי, תצטרכו להגדיר זאת באופן ידני עם האפשרות השנייה.

אחרי שפתחתם את דפדפן TOR, ודאו שאתם מחוברים כמו שצריך על ידי כניסה לאתר שבודק את כתובת ה-IP, כמו whatsmyip.org. אם זו לא כתובת ה-IP המקורית שלכם, החיבור שלכם מוצלח!

כשאתם בפנים, יש כמה טיפים שאנחנו מציעים לכם לשמור עליהם:

  • אל תיכנסו לאתרי אינטרנט עם תחילית HTTP בלבד, אלא רק לאתרים עם תחילית HTTPS. TOR בסך הכול מנתב תעבורה ומצפין את כל תעבורת המידע בתוך רשת TOR. עם זאת, הוא לא מצפין תעבורת מידע מחוץ לרשת TOR, מה שמשאיר אתכם חשופים כשתעבורת המידע שלכם מגיעה לצמתי היציאה, מאחר ששם היא מפוענחת. מסיבה זו, כדאי להשתמש תמיד בהצפנת קצה לקצה, כמו SSL או TLS, וגם להשתמש באתרים המשתמשים ב-HTTPS. יהיה חכם גם לשקול להשתמש בתוסף HTTPS Everywhere.
  • אל תשתמשו בתעבורת P2P בדפדפן TOR. רשת TOR לא מיועדת לשיתוף קבצים בתצורת עמית לעמית, ולמעשה סביר להניח שתעבורה כזאת תיחסם על ידי צמתי יציאה רבים. שימוש בתעבורת P2P על גבי TOR מאטה את הגלישה של משתמשים אחרים ומהווה איום לאנונימיות שלכם ברשת, מאחר שתוכנות BitTorrent שולחות את כתובת ה-IP שלכם לטרקרים של BitTorrent ולעמיתים אחרים.
  • מחקו תמיד קבצי קוקיז – תוכלו להשתמש בתוסף כמו Self-Destructing Cookies כדי למחוק אוטומטית קבצי קוקיז.
  • אל תשתמשו באימייל האמיתי שלכם – כפי שמנסח זאת אתר אחד, שימוש באימייל האמיתי שלכם בעת שימוש ב-TOR הוא כמו "ללכת למסיבת תחפושות, אבל לענוד תג שם על התחפושת".
  • אל תשתמשו בגוגל – גוגל נודעת לשמצה בכך שהיא אוספת מידע על הרגלי הגלישה ומידע החיפוש של המשתמשים בה כדי להגדיל את הכנסות הפרסום שלה. במקום זאת, השתמשו במנועי חיפוש כמו DuckDuckGo.

 

מחשבות אחרונות על TOR

פרטיות אישית הופכת לחמקמקה יותר ויותר כשממשלות, האקרים ואפילו גוגל האהובה שלנו המציאו דרכים מתקדמות יותר לפרוץ אלינו ולעקוב אחרינו. TOR, על אף המגרעות והפרצות שלו, הוא צעד מצוין לעבר הגברת האנונימיות באינטרנט. עם זאת, הוא רק חתיכה אחת בפאזל, ומוכרחים לנקוט באמצעי זהירות נוספים אם אתם באמת רוצים להגן על עצמכם. חייבים להיות נחרצים כשמחליטים איך עלינו להתנהל באינטרנט.

אם אתם באמת רוצים להגן על עצמכם, שקלו להשתמש באחד משירותי ה-VPN הרשומים מטה בשילוב עם דפדפן TOR.

האם זה היה מועיל? שתף את זה!
שתף בפייסבוק
0
צייץ לטוויטר
0
שתף בגוגל+ אם אתה חושב שגוגל לא יודעת מספיק עליך, גם כך
0