האם שירותי VPN חוקיים? היכן הם בלתי חוקיים? מדריך מלא ל-2024

לפני שמחליטים באיזו ספקית VPN לבחור, השאלה הראשונה שעולה היא האם שירותי VPN הם חוקיים. זו שאלה נפוצה מאוד שאנשים שואלים בפורומים ברשת, ובהתחשב בהשלכות של מעבר על החוק, כדאי להבין את הנושא במלואו.

עם זאת, התשובה לשאלה משתנה ממדינה למדינה. הסיבה לכך היא שיש מדינות כמו רוסיה וסין שהכריזו על שירותי VPN כבלתי חוקיים. ובכל זאת, ארצות אחרות עדיין מאפשרות את השימוש בהם.

לפני שנצלול לנושא החוקיות של שירותי VPN, חשוב לציין שאמנם שירותי VPN עשויים להיות חוקיים, אבל ביצוע פעולות בלתי חוקיות באמצעותם אסור. אם אתם מבצעים משהו בלתי חוקי באמצעות VPN, יהיה עליכם לעמוד לדין בהתאם לחוקי המדינה שלכם. אז בעוד ש-VPN יכול לעזור להסתיר את הזהות שלכם; מכירת סמים, תוכן מוגן בזכויות יוצרים, הפצת וירוסים וכד' עדיין מהווים עבירה על החוק ומן הסתם יכולים להכניס אתכם לצרות.

מכיוון שיש כאלה, למרבה הצער, שאכן משתמשים בשירותי VPN לדברים בלתי חוקיים, אנשים רבים נתונים לרושם ששירותי VPN אסורים לשימוש. אבל זה רחוק מהאמת. יש שימושים לגיטימיים רבים כל-כך ל-VPN שפשוט עולים על הפן השלילי. למטה מפורטים כמה מהשימושים הנפוצים והפופולריים ביותר ל-VPN:

1. ממשלות, ארגונים ותאגידים משתמשים בשירותי VPN כדי לאבטח את מקום העבודה. חשוב להם מאוד להוסיף עוד שכבת אבטחה כדי להגן על המידע הרגיש שלהם, שבלעדיה הם הופכים לבלתי רווחיים או סובלים מאובדן חמור של קניין רוחני. בסביבות מאובטחות יותר - כמו בנקי השקעות - עובדים לא מורשים לגשת ישירות לעמדות העבודה שלהם מהבית, אלא משתמשים ב-VPN בצירוף טכנולוגיית RSA כדי להבטיח שהמידע שלהם נשאר מאובטח.
2. אנשים שמודאגים בנוגע לפרטיות שלהם משתמשים בשירותי VPN כדי להישאר אנונימיים ולהימנע מעיניהם החטטניות של ממשלות וארגונים אחרים. יש סופרים ועיתונאים שכותבים על נושאים חריפים ורגישים. השימוש ב-VPN מגן עליהם מפני פעולות נקם והופך בכך לאבטחה אישית. יש אנשים שלא רוצים שמנועי חיפוש יעקבו אחר היסטוריית החיפוש שלהם ויציגו להם פרסום ממוקד. השימוש ב-VPN מבטיח שכתובת ה-IP שלכם נשארת מאובטחת ומנועי חיפוש לא יכולים לזהות את האדם האמיתי מאחורי ה-VPN.
3. השימוש בנקודות ויי-פיי ציבוריות נחשב למסוכן מבחינת אבטחת המידע האישי. באופן כללי, יש להשתמש בנקודות ויי-פיי ציבוריות רק כדי לגלוש באינטרנט, ולעולם לא לביצוע פעולות מאובטחות. קל להפליא לצותת, לפרוץ או לזהם את החיבור בתוכנות זדוניות. השימוש ב-VPN כדי לתעל את כל המידע לרשת מאובטחת יגן עליכם בעת שימוש בנקודת ויי-פיי בלתי מאובטחת.
4. אם אתם משתמשים בשירותי VOIP (שיחות טלפון ברשת), חשוב שתדעו שנהיה קל למדי לצותת לשיחות כאלה. כדאי לכם להשתמש ב-VPN אם אתם חוששים שהתקשורת שלכם תהיה נתונה למעקב.
5. אפשר להשתמש ב-VPN כדי לעקוף מגבלות גיאוגרפיות. לדוגמה, אפשר להשתמש בנטפליקס או בהולו מחוץ לארה"ב או לגשת לכל שירות אחר שמיועד למדינה מסוימת. עם זאת, אנא קחו בחשבון שלרוב הסעיף הזה נחשב לתחום אפור. אמנם נדיר שספקיות השירותים האלה תובעות את האדם הפשוט, אך בהחלט יש להן זכות לחסום את החשבון שלכם ולמנוע גישה לתוכן שלהן בעתיד.

מבחינת אבטחה בעת שימוש ב-VPN, רוב ספקיות ה-VPN מגינות על המשתמשים שלהן עם מדיניות מחמירה של אי-שמירת נתונים. זאת אומרת שהמידע שלכם לא נשמר, וגם הפעילות המקוונת שלכם לא נתונה למעקב. המטרה היא שממשלות לא יוכלו להשיג את המידע שלכם, אפילו אם הן מצהירות שספקית VPN חייבת להסגיר אותו.

עם זאת, רוב הספקיות מוכרחות לציית לרשויות המדינה שבה העסק שלהן מבוסס. אז הן עשויות למסור רישומים לסוכנויות אכיפה אם יידרשו לכך. על מנת להתנגד לזה, יש שירותי VPN שפועלים במדינות שבהן חוקי היענות כאלה לא קיימים או שתוקפם חלש מאוד. כך הם יכולים להתחמק מהיענות כפויה לרשויות רגולטוריות, מאחר שאין חוק שמחייב אותן לעשות זאת.

כפי שציינו קודם, החוקיות של VPN משתנה ממדינה למדינה. בעוד שארה"ב, קנדה ואנגליה מאפשרות שימוש בשירותי VPN, מדינות אחרות אוסרות עליו. למטה נבחן את המדינות שאוסרות באופן חלקי או מלא שימוש ב-VPN:

1. סין: השימוש ב-VPN בלתי חוקי בסין. ספקיות VPN עדיין יכולות לפעול אם הן משיגות רישיון מהממשלה, אבל התנאים שהן צריכות להסכים להם פשוט סותרים את המטרה כולה.
2. עיראק: על מנת לאתר ולעצור את ארגון דאעש, עיראק אסרה לחלוטין את השימוש בשירותי VPN. על אף שהכוונה אולי טובה, המחיר הוא חוסר הנוחות של האזרחים.
3. איחוד האמירויות הערביות: שימוש ב-VPN באיחוד האמירויות יכול לעלות לכם ביוקר, עם קנסות כבדים שמגיעים עד ל-£412,240. המניע העיקרי לאיסור הוא שירותי VOIP שפוגעים ברווחים של חברות תקשורת. אז כדי לתמוך בתעשייה הזאת, הממשלה נקטה בצעד הזה.
4. טורקיה: על מנת לצמצם את השימוש ברשתות חברתיות, הממשלה הטורקית חסמה כמה אתרים, כולל כאלה שמספקים שירותי VPN.
5. בלרוס: ב-2015, בעקבותיה של רוסיה, בלרוס החליטה לחסום את השימוש ברשת TOR ובשירותי VPN. ספקיות אינטרנט נדרשות לבדוק את הרשימה היומית של שירותים חסומים שמפרסמת הסוכנות.
6. עומאן: המדינה חוסמת ומצנזרת באופן פעיל את התקשורת, כולל האינטרנט, וגם אוסרת על השימוש בשירותי VPN.
7. איראן: החוק בנוגע לשימוש ב-VPN מציין שאפשר להשתמש בשירות כזה, אבל רק אם הוא מגיע מספקיות בעלות רישיון ממשלתי, שבאופן עקיף סותר את המטרה של VPN.
8. רוסיה: הממשלה הרוסית העבירה חוק שאוסר שירותי VPN. תוכלו לקרוא עוד על הסיפור המתפתח כאן.

זאת לא רשימה ממצה, והחוקים משתנים ללא הרף, אז תמיד כדאי לבדוק את התקנות המעודכנות במדינה שלכם. עמוד העדכונים החיים שלנו מכיל את כל החדשות האחרונות על צנזורה ברשת ועל שירותי VPN.

סיכום

רוב המדינות מאפשרות שימוש ב-VPN, אז לא צריכה להיות לכם בעיה, כל עוד לא מבוצע משהו בלתי חוקי על גבי ה-VPN.

באופן אישי אני תומך בניטרליות הרשת ומאמין שרשת האינטרנט צריכה להיות נגישה לכולם. לדעתי לא צריכות לחול מגבלות או העדפות של ספקיות האינטרנט כשמדובר באספקת תוכן על גבי האינטרנט. זה עוזר לשמור על האינטרנט שקוף, שימושי והוגן כלפי כולם.

שימוש בטכניקות כמו חסימת VPN רק מצביע על בעיה גדולה יותר שצריכה להיפתר מהשורש במקום לקבוע איסור, שהוא פתרון עקום במקרה הטוב.

אולי תאהב גם:

• איך לעקוף חסימות VPN מישראל בקלות ב-2024
• שירותי ה-VPN הכי טובים לישראל ב-2024